גמרא
פירוש
אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא כְּמִי שֶׁלֹּא יִבְטַל מִמְּלַאכְתּוֹ דָּמֵי.
וּמִסְתַּפְּגִין בַּאֲלוּנְטִית מַאי הִיא דְּתַנְיָא אמִסְתַּפֵּג אָדָם בַּאֲלוּנְטִית וּמַנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְלֹא יִמְסְרֶנָּה לָאוֹלְיָירִין מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל אוֹתוֹ דָּבָר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
{רי״ף עירובין כ״ט.} {בבלי עירובין פח ע״א} גמ׳ אמר רבה בר1 רב הונא לא תימא למלות הוא דשרי אבל לשפוך אסור אלא אפילו לשפוך נמי שרי אמר רב שיזבי פשיטא הינו עו(מ)קא2 מהו דתימא התם תימי מיא הכא לא תימי מיא 3 קא משמע לן: פיס׳ וכן ב׳ גזוזטראות וכו׳: אמר רב הונא לא שנו אלא בסמוכה אבל במופלגת אפי׳ גבוה עשרה טפחים עליונה מותרת: 4 {משנה עירובין ח:ט-יא} מתני׳ חצר שפחותה5 מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת אלא אם כן עשו [לה]6 עוקה שהיא מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה בין מבפנים בין מבחוץ אלא שמבחוץ צריך לקמור ומבפנים אין צריך לקמור {רי״ף עירובין כ״ט:} ר׳ אליעזר בן יעקוב אומר ביב שהוא קמור ארבע אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך הוא לגג והן יורדין לביב החצר7 והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות וכן שתי דיוטות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין ואת שלא עשו עוקה אסורין: {בבלי עירובין פח ע״א-פט ע״א} גמ׳ חצר שפחותה מד׳ אמות וכו׳: מאי טעמ׳ אמר רבא8 מפני שאדם עשוי להסתפק סאתים [מים]9 בכל יום בארבע אמות [אדם]10 רוצה לזלפן פחות מארבע אמות שופכן11 אי12 איכא עוקה שרי ואי לא לא13 פיר׳ {כפירוש ר״ח} נעשה14 כשופך לרשות הרבים ר׳ זירא אמר בארבע15 אמות16 תימי מיא פחות מארבע אמות לא תימי [מיא]17 {ר״ח} אלא נפקי לרשות18 הרבים מאי ביניהו אמר אביי איכא ביניהו דאריך וקאטין19 לרבא20 אסיר כיון דקטינא לא מזדלפי21 לר׳ זירא כיון דאריכא תימי בה22 מיא ולא נפקי לרשות הרבים: [פיס׳]23 וחכמ׳ אומ׳ אפילו גג24 או חצר25: תאנא במה דברים אמור׳ בימות החמה אבל בימות הגשמים שופך ושונה26 ואינו נמנע מאי טעמא אדם רוצה שיבלעו מים במקומן מאי איכא למימר צינורו של-פלוני מקלח מים בשבת סתם צנורות מקלחין הן אמר רב נחמן בימות הגשמין עוקה מחזקת סאתים נותנין לה סאתים סאה נותנין לה סאה בימות החמה מחזקת סאתים נותנין לה סאתים סאה אין נותנין לה כל עיקר גזרה דלמא אתי למעבד בה סאתים אי הכי בימות הגשמין27 נמי ניגזור28 התם למאי ניחוש אי משום קלקול חצרות29 הא מקלקלא וקימא ואי30 משום שמא יאמרו צנורו של-פלוני מקלח מים בשבת סתם צנורות מקלחין [הן]31 אמר אביי הולכך אפילו כור אפילו כורים שרי: [פיס׳]32 וכן שתי דיוטות וכול׳33. אמר [רבא]34 לא שאנו אלא שלא עירבו אבל עירבו מותרין וכי לא עירבו אמאי אסורין אמר רב אשי גזרה דילמא אתי לטלטולי מאני דבתין35 לחצר36: סליק פירקאמהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 רבה בר: דפוסים: רבי אבא אמר .
2 עוקה: גכה , כ״י נ , כבר״ח. דפוסים: עוקא . כ״י א : ״עומקא״.
3 מיא, מיא : וכן ב-גכה אחר הגהה. וכן ברא״ש ופי׳ רחב״ש. בר״ח הראשון ישנו, השני חסר.
4 פיס׳... מותרת : דפוסים, וכן נוסף בגליון גכה אחר הגהה. מובא בר״ח. בדפוסים אין ציון פיסקאה.
5 שפחותה: כבר״ח. דפוסים: שהיא פחותה כבפיהמ״ש לרמב״ם.
6 לה: גכה , כ״י נ , דפוסים, פיהמ״ש לרמב״ם. חסר בכ״י א .
7 החצר: דפוסים: והחצר .
8 רבא: דפוסים : רבה .
9 מים: גכה , כ״י נ , דפוסים. וכן בר״ח. חסר בכ״י א .
10 אדם: גכה , כ״י נ , דפוסים. חסר בכ״י א .
11 שופכן: כ״י נ : ״שופכין״. דפוסים: אדם רוצה לשפכן .
12 אי: כ״י נ : ״ואי״.
13 לא: גכה , כ״י נ , עתים, דפוסים: ״אסיר״, כבר״ח.
14 נעשה: כבר״ח. גכה : ״דנעשה״. דפוסים: שנעשה .
15 בארבע: דפוסים: ארבע .
16 בארבע אמות: חסר בכ״י נ .
17 מיא: גכה , כ״י נ , דפוסים, כבר״ח. חסר בכ״י א .
18 לרשות: גכה , כ״י נ : ״ברשות״.
19 איכא ביניהו דאריך וקאטין: גכה , כ״י נ , דפוסים: ״אריך וקטין איכא ביניהו״.
20 לרבא: דפוסים : לרבה .
21 מזדלפי: דפוסים: מזלפי .
22 בה: דפוסים: ביה .
23 פיס׳: גכה , דפוס קושטא .
24 גג: לא ברור בכ״י נ . אולי בת? כנראה ט״ס?
25 או חצר: גכה : ״או חצר וכו׳ ״. כ״י נ : ״ואפילו חצר וכו׳ ״. דפוסים: וכו׳ .
26 ושונה: כ״י נ : ״ושותה״.
27 בימות הגשמין: דפוס קושטא : בית סאתיים .
28 נמי ניגזור: דפוסים: נגזור נמי .
29 חצרות: דפוסים: חצרו .
30 ואי: גכה , כ״י נ , דפוסים: ״אי״.
31 הן: גכה , דפוסים. כדלעיל. חסר בכ״י א , כ״י נ .
32 פיס׳: גכה , דפוס קושטא . בכ״י א , כ״י נ , דפוסים אין ציון.
33 שתי דיוטות וכול׳: דפוסים: שני דיוטאות .
34 רבא: גכה , כ״י נ , דפוסים: ״רבא״, וכן ברא״ש. בר״ח: רבה״. כ״י א : ״רב״.
35 דבתין: דפוסים: מבית .
36 לחצר: כ״י נ : ״בחצר״.
הערות
Gemara
Peirush